-
1 קיינא
קַיְינָא m. ( קון = קני) possession. Y.Snh.IX, end, 27b (expl. המקלל בקסם) כגון … לקַנְיָיךְ קַיְינָךְ קַנְוָוךְ like those Nabatæans who curse, ‘(a curse) on thy owner (Maker), thy possession, on him who gave thee possession; (Bab. ib. 81b in Hebr. dict.: לו ולקונו ולמקנו).
Перевод: с иврита на все языки
со всех языков на иврит- Со всех языков на:
- Иврит
- С иврита на:
- Английский
